הודעה לבעלי האתר
תנו כבוד ליחידה! צה"לחטיבת הנחל
חטיבת הנח"ל
 |
|
| תג החטיבה | |
| "היתרון האנושי" | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |  ישראל |
| שיוך |  צה"ל |
| סוג | חטיבת חי"ר סדירה |
| בסיס האם | מחנה בית ליד |
| אירועים ותאריכים | |
| הקמה | יולי 1982 (כחטיבה) |
| מקים | חיים אורן |
| מלחמות | (כחטיבה:) כל מלחמות ישראל החל ממלחמת לבנון הראשונה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | מיקרו-תבור, תבור TAR-21, מאג, נגב, M24 SWS, ברק, M72 לאו, מטאדור, נגמ"שי M-113 ואכזריתונשק נוסף |
| פיקוד | |
| יחידת אם |  עוצבת הפלדה |
| דרגת המפקד |  אלוף משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל למעט מבצע עופרת יצוקה.
שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: גרניט, שחם, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).
מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף משנה עמוס הכהן שנכנס לתפקידו במאי 2015.
חטיבת הנח"ל הוקמה ביולי שנת 1982 בעקבות הצורך בכוחות סדירים שעלה בזמן מלחמת לבנון הראשונה. החטיבה הוקמה מצירוף גדודים קיימים ושינוי יעודם:
מבנה החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדוד 50 (בזלת) - שהיה גדוד מוצנח בו שירתו חיילי החטיבה בפרק האימון המתקדם, וכן פלוגות בני משקים ומושבים (בחודש אוקטובר 1990 שונה מספרו של גדוד בזלת מ950 ל 50. במקביל גדוד 50 (פתן) בחטיבת הצנחנים שונה מספרו ל101.
- גדוד 931 (שחם) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד הצפון.
- גדוד 932 (גרניט) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד המרכז.
- גדוד 934 (טופז) - בנוסף לגדודים הוקמה הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר). צוות הסיור הוקם ב-1983 והיה הבסיס לסיירת נח"ל, ב-1991 הוקם הפלנ"ט("עורב", פלוגת נ"ט) וב-1992 הפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה). ב-2001 אוחדו הפלוגות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור .
החטיבה פעלה תחת פיקוד הנח"ל עד 1985, עת הוכפפה לפיקוד המרכז .
גדוד 50 (בזלת)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד 50 ששייך לחטיבת הנח"ל והוא עודנו שומר על הכינוי "נח"ל מוצנח", משום שבעבר ועד שנת 1990 השתייך לחטיבת הצנחנים לפני שהועבר לחטיבת הנח"ל.
תחילתו בגדוד נח"ל מוצנח 88 שהיה גדוד סדיר ביחידה 202 (לימים חטיבה 202 ואחר כך חטיבה 35). החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים נהגו לעבור מההיאחזויות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. את הטירונות עברו החיילים במחנה בית דראס ומשם עברו לבסיס האימון המתקדם של הנח"ל שהיה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). החל מחודש נובמבר 1955 שולבו לוחמי הנח"ל בפעולות התגמול של הצנחנים. באפריל 1956 קיבל את הפיקוד על הגדוד מוטה גור, לימים הרמטכ"ל. ב-1956 שונה שם הגדוד ל"יחידה 88" (ישנה סברה כי היות שבגימטריה נח"ל=88), והיחידה הועברה ממחנה פילון לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. הגדוד השתתף בפעולות התגמול של הצנחנים, ובמבצע קדש השתתף בכיבוש כונתילה, תמד ונח'ל בסיני ובקרב המיתלה. לקראת סיום מבצע קדש, השתתפו שתי פלוגות מהגדוד בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לאחר מבצע קדש שונה שמו של הגדוד לגדוד 50. הגדוד השתתף בין היתר בפיצוץ משטרת קלקיליה, בקרבות רפיח במלחמת ששת הימים, וכן בעשרות מבצעים בתקופת מלחמת ההתשה.
לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בסיס הגדוד בבית סאחור על יד בית לחם. הפעולה הגדולה ביותר בה השתתף הגדוד באותה תקופה הייתה פעולת כראמה. מאוחר יותר שותף הגדוד במבצע תרנגול 53 בחזית המצרית ובמבצע אביב נעורים בלבנון.
בשנת 1969, במהלך תקופת המרדפים בבקעת הירדן נהרגו מפקד הגדוד, משה פלס, וסגנו דורון מנור, במרדף בנחל בזק.
במלחמת יום הכיפורים שהו חיילי הגדוד במוצבים הקדמיים של הגיזרה הדרומית והמזרחית ברמת הגולן, ורבים מחייליו נפגעו בקרבות קשים נגד הצבא הסורי. הגדוד, בפיקודו של יורם יאיר התפנה מהחזית הצפונית ולאחר שבוע של התארגנות, הורד לחזית הדרום, שם לחמו חייליו בשטח המצרי הכבוש מול הארמייה המצרית השלישית.
ב-1990, מספר שנים לאחר הקמת חטיבת הנח"ל, הוחלט לאחד את גדוד 50 עם גדוד 950 שעסק בבט"ש והורכב מלוחמים ותיקים של הנח"ל שסיימו את פרק המשימה שלהם. יחד הם הפכו לגדוד 50. עד שנת 2007, כחלק ממחזור הגיוס של נובמבר התגייסו לגדוד חיילים ממסלול במ"לים (בני משקים לפיקוד), מסלול שירות ייחודי בגדוד זה. חיילים אלו היו מבני מושבים ומשקים בעלי נתונים גבוהים. מטרת המסלול הייתה להצמיח ולהכשיר את מפקדי העתיד בחטיבה. מסלול הבמל"ים נסגר ב 2007.
בתחילת מלחמת לבנון השנייה היה גדוד 50 בתעסוקה מבצעית ברכס רמים. במלחמה, היה הגדוד הראשון שהשתתף בלחימה לאחר חטיפתם של חיילי צה"ל והפגיעה בטנק שנכנס לחלצם. במהלך משימת החילוץ נהרג חייל הגדוד סמל נמרוד כהן. בהמשך לחם הגדוד בכפרים כילא, רב א-תלתין, אל עדייסה, א-טייבה, מיס א-ג'בל, קנטרה ופארון.
מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| משה בכר | 1982 - 1983 | פיקד על גדוד 950 בעת הקמת החטיבה, כולל מלחמת לבנון הראשונה |
| הלל בר | ||
| יצחק אברכהן | ||
| מושיקו בן מלך | 1986 - 1987 | |
| דודי ציון | 1987 - 1988 | |
| שלמה בוזי | 1988 - 1990 | |
| ליאור שליו | 1990 - 1992 | לימים מפקד חטיבת גבעתי |
| רוני בלקין | 1992 - 1993 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| עופר שפרן | 1993 - 1995 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| איתן אברהם | 1995 - 1996 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| ירון בוים | 1996 - 1998 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
| יוחאי בן ישי | 1998 - 2000 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| דורון מור יוסף | 2000 - 2003 | לימים מפקד מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף |
| יאיר ברקת | 2003 - 2005 | לימים מפקד מחוז מרכז בפיקוד העורף |
| חנן איסרוביץ' | 2005 - 2006 | לימים מפקד ממר"ם |
| ציון רצון | 2006 - 2008 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| אלעד אופשטיין | 2008 - 2010 | לימים מפקד חטיבת אלון |
| יריב בן עזרא | 2010 - 2012 | לימים מפקד חטיבת יהודה |
| גלעד עמית | 2012 - 2014 | לימים מפקד חטיבת שומרון |
| יוגב בר ששת | 2014 - 2016 | לימים קצין המבצעים של פיקוד הדרום |
| יאיר צוקרמן | יוני 2016 - היום |
גדוד 931 (שחם)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד 931 הוקם ביוני 1976 כגדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד הצפון, אך היה כפוף מנהלתית לפיקוד הנח"ל. כבר באימון ההקמה, באזור הרודיון, ספג הגדוד הרוגים מתאונת אימונים ותאונת דרכים. פעילותו הקרבית הראשונה של הגדוד הייתה ב"מבצע קואופרטיב" בלבנון באוקטובר 1977, בעקבותיו השתתף גם במבצע ליטני. ב-7 באפריל 1980, התחולל בגזרת הגדוד פיגוע קשה בקיבוץ משגב עם. בתקופה שלאחר מכן הגדוד צריך היה להוכיח את עצמו, ובקו של שנת 1981 הצליח להחזיר את האמון בו בעקבות חיסולן של שלוש חוליות מחבלים, אחת מהן ניסתה לחדור לשטח ישראל באמצעות כדור פורח (16 באפריל 1981), ללא נפגעים לכוחות צה"ל.
במלחמת של"ג משימתו של הגדוד הייתה לטהר יעדי מחבלים באזור "הפתח-לנד". במהלך הקרבות נפגע הגדוד קשות עת ב-10 ביוני 1982, ליד הכפר ליביא, עקב טעות בזיהוי, הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי שיירה שכללה כוחות מהגדוד ומחטיבה 943 וגרמו ל-24 הרוגים ולכ-100 פצועים. אף על פי כן המשיך הגדוד בלחימה והגדוד השתתף בכניסה לביירות, אך לא מילא את משימתו והמג"ד הוחלף[1].
עם הקמת חטיבת הנח"ל, בסוף שנת 1982, הפך לגדוד סדיר במסגרתה. עם זאת, המעבר לא היה קל, שכן החטיבה הוקמה תוך כדי מלחמת שלום הגליל, והיה נתק פיזי בין המפקדות.
בשנות ה-80 אירע אירוע חמור בגזרת הגדוד, עת החזיק קו בצפון - אירוע ליל הגלשונים (25 בנובמבר 1987). על אף שהגדוד עצמו תפקד כראוי באירוע, התוצאות המביכות הכתימו את החטיבה הצעירה ואת הגדוד למשך שנים רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביצע הגדוד, כרוב יחידות צה"ל, פעילות מבצעית ברצועת עזה ובאיו"ש משך חודשים ארוכים. בשנות ה-90 עסק הגדוד בפעילות שגרתית של קו ואימון וכן אימץ את הסיסמה: "שחם - היתרון האנושי". בשנים שלאחר מכן אימצה החטיבה את סיסמת הגדוד לעצמה. באותה התקופה הוקמה בגדוד "פלוגת החוד" - הראשונה בחטיבה ומבין הראשונות בצה"ל. במהלך השנים הראשונות שימשה הפלוגה לבחינה של מודלים שונים לפלוגה מסוג זה ולבסוף קמו פלוגות דומות בכל גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים על פי הדגם שהציגה.
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עסק הגדוד בפעילות רבה למניעת טרור והגנה על היישובים בגזרת איו"ש. קרב מפורסם של הגדוד היה הפיגוע בציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 ישראלים, ביניהם לוחמי הגדוד.
במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בין היתר בכפרים א-טייבה, חולא, ולאחר מכן בקרב על הסלוקי בכפר ע'נדוריה .[2] בקרבות אלה חיסל הגדוד מחבלים רבים מארגון החזבאללה וחשף אמצעי לחימה רבים, אך ספג גם אבידות: שני הרוגים ועשרות פצועים. מפקד פלוגת החוד של הגדוד עוטר בצל"ש מח"ט על לחימתו בקרב.[3] ואילו שניים מחיילי הפלוגה עוטרו לאחר המלחמה, האחד בעיטור העוז [1] והשני בעיטור המופת [2].
עם פרוץ מבצע צוק איתן הכוח הראשון שנכנס לרצועת עזה היה גדוד 931 בפיקודו של סא"ל שרון אסמן. בקרבות הקשים בבית חאנון נפלו שלושה מלוחמי גדוד 931. הגדוד עוטר בצל"ש מפקד האוגדה על לחימתו במבצע[4]. ולא פחות מחמישה צל"שים הוענקו ללוחמים בגדוד על גבורתם בקרבות.
מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת מפקדי הגדוד:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| עמוס טרטמן | יוני 1976 - יולי 1977 | |
| יוסי נאווי | יולי 1977 - יוני 1978 | |
| ויקטור מימון | יולי 1978 - אפריל 1979 | |
| בני ליבי | אפריל 1979 - יוני 1980 | |
| יצחק שגב | יוני 1980 - אוגוסט 1981 | |
| יום טוב סמיה | אוגוסט 1981 - יולי 1982 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
| הרצל בוקר | יולי 1982 - אוקטובר 1982 | |
| ויקטור מימון | אוקטובר 1982 - מאי 1983 | |
| שלמה בשן | מאי 1983 - אוקטובר 1983 | |
| דני מלר | אוקטובר 1983 - נובמבר 1984 | |
| גיל שלמוני | נובמבר 1984 - ינואר 1986 | |
| מירון ענבר | ינואר 1986 - יולי 1987 | |
| מיכה מרגלית | יולי 1987 - אפריל 1989 | |
| אבי בורגר | אפריל 1989 - יולי 1991 | |
| ירון בן נון | יולי 1991 - ינואר 1993 | |
| גבע ראפ | ינואר 1993 - ינואר 1995 | לימים סגן קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| גיל ברק | ינואר 1995 - יולי 1996 | |
| יוסי אנטמן | יולי 1996 - ינואר 1998 | |
| אייל וייס | ינואר 1998 - אוקטובר 1999 | לימים מפקד יחידת דובדבן |
| יהודה פוקס | 1999 - 2001 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| ערן ניב | 2001 - 2003 | לימים ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה |
| ערן מקוב | 2003 - 2005 | לימים מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף |
| אבי דהן | 2005 - 2007 | לימים מפקד חטיבת אילת |
| עודד בר מעוז | 2007 - 2009 | לימים ראש מחלקת בטיחות ובקרת איכות בזרוע היבשה |
| דן גולדפוס | 2009 - 2011 | כיום מפקד חטיבה 226 ולשעבר מפקד עוצבת חירם |
| יוגב יפרח | 2011 - 2013 | לשעבר סגן מפקד חטיבת הנח"ל |
| שרון אסמן | 2013 - 2015 | לימים קצין אג"ם אוגדת עזה |
| יהונתן שטינברג | 2015 - היום |
גדוד 932 (גרניט)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד 932 הוקם גם הוא ביוני 1976, ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף שהיה שייך לפיקוד המרכז. עיקר פעילותו לפני מלחמת של"ג הייתה בבקעת הירדן.
במלחמת שלום הגליל היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה המזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב עין זחלתא, מול גדוד קומנדו ושריון סורים. פרסום אחר קיבל הגדוד בשל שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון. עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 ביצע הגדוד תעסוקה במוצבים וזכה להצלחות מרובות, ביניהן פעולות חודרות מעבר לקו האדום וחיסול 4 מחבלים בקרב שאחר כך זכה לכינוי "כרכום 3".
גדוד גרניט זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי מבצע חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין, ובו זכו גם מספר לוחמים ביניהם מ"פ המסייעת בציונים לשבח. במסגרת המבצע השתתף הגדוד בכיבוש ובמעצרים בטולכרם, במחנה הפליטים בלאטה, בנור א-שמס, במחנה הפליטים אל אמערי ברמאללה ובמחנה הפליטים בג'נין.
במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 מול מחבלי החזבאללה בקרבות בכפרים מיס-א-ג'בל, רב-א-תלתין, קנטרה וכן בקרב העקוב מדם בואדי סלוקי ובכפר ע'נדוריה,[5] לקראת סופה של המלחמה.
במהלך מבצע "צוק איתן" נטל הגדוד חלק בלחימה בצפון הרצועה בערים בית חאנון, מחנה הפליטים ג'אבליה ואל עטעטרה.
מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת מפקדי הגדוד:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אברהם ירושלמי | יוני 1976 | |
| דורון בנדל | 1976 - 1978 | |
| עדי ליבנת | 1978 - 1979 | |
| שמואל "שמיל" ביין | 1979 - 1980 | |
| ישראל רמות | 1980 - 1981 | לימים מפקד החטיבה |
| מתי הררי | 1981 - 1982 | לימים ראש מנהל הסגל |
| סנדר בן ארי | ינואר 1982 - יוני 1982 | |
| מוטי מוסקל | 10 ביוני 1982 - 28 יוני 1982 | |
| יהודה מאיר | יוני 1982 - ספטמבר 1982 | |
| חי אדיב | 1982 - 1983 | לימים ראש עיריית הוד השרון |
| אמל אסעד | 1983 - 1984 | לימים מפקד מנהלת תיאום וקישור |
| אלי אמיתי | 1984 - 1985 | לימים ראש חטיבת המבצעים |
| דוד זרחון | 1985 - 1987 | |
| אביעזר סגל | 1987 - 1989 | |
| גידי בראון | 1989 - 1990 | |
| עמוס בן אברהם | 1990 - 1991 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| עופר מלכה | 1991 - 1992 | |
| שמעון דבוש | 1992 - 1993 | |
| אייל נוסובסקי | 1993 - 1995 | לימים מפקד אגד 900 |
| דרור פלטין | 1995 - 1996 | לימים מפקד המרהו"ם |
| יריב סנדלון | 1996 - 1998 | |
| נדב פדן | 1998 - 2000 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
| חן ליבני | 2000 - 2002 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
| אביב רשף | 2002 - 2004 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
| רן כהנא | 2004 - 2006 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| שמעון אדרי | 2006 - 2008 | לימים מפקד יחידת דובדבן ומפקד חטיבה 5 |
| עוזי קליגר | 2008 - 2010 | לימים קצין המבצעים של פיקוד הצפון |
| רועי שטרית | 2010 - 2012 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| אושיק אזולאי | 2012 - 2013 | כיום סגן מפקד חטיבת הנח"ל |
| בצלאל שנייד | 2013 - 2015 | לימים קצין אג"ם עוצבת האש |
| יואב כצנלסון | 2015 - היום |
גדוד סיור 934 (טופז)[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדוד 934 הוא גדוד סיור שהוקם בשנת 2001, כגדוד רביעי בחטיבה, מאיחוד הפלוגות החטיבתיות. אלו כללו את הפלס"ר צור, שהוקם על בסיס צוות סיור שנוסד ב-1983 עקב הצורך בליווי כוחות בתוך לבנון, את הפלנ"ט גזית שהוקם ב-1991 כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים ואת הפלחה"ן ספיר שהוקם באוגוסט 1992. בשנת 2004 נוספה לפלוגות אלו פלוגת תצפית וצלפים (פלת"צ).
בעקבות מבצע חומת מגן בשנת 2002 זכה גדוד הסיור של הנח"ל בצל"ש מפקד פיקוד. במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד הסיור של הנח"ל בכפר "פרון"[6] לאחר שהוטס במסוקים לנחל סלוקי.
מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת מפקדי הגדוד:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אמיר אבולעפיה | 2001 - 2003 | לימים מפקד עוצבת עידן |
| ג. יפה | 2003 - 2005 | בנו של סא"ל יוסי יפה, לימים שימש כמפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר.[7] |
| שי אלבז | 2005 - 2007 | פיקד על הגדוד במהלך מלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד שייטת 13 |
| עמוס הכהן | 2007 - 2009 | לימים מפקד החטיבה |
| ישראל שומר | 2009 - 2011 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
| אבי רוזנפלד | 2011 - 2012 | לימים מפקד חטיבה 5 |
| מני ליברטי | 2012 - 2014 | לימים מפקד בא"ח נח"ל, לשעבר מג"ד במגמת להב בבה"ד 1 |
| ברק רובין[8] | 2014 - 2016 | כיום מפקד גדוד גפן |
| א' | 2016 - היום |
פלס"ר נח"ל (צור)[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלס"ר (פלוגת סיור) של חטיבת הנח"ל, נקראת גם "סיירת נח"ל". הסיירת חדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי. בסיס היחידה היה מחנה בית ליד. ביוני 2002 עוטרה הסיירת בצל"ש אלוף פיקוד המרכז על פעילותה במהלך מבצע חומת מגן. מסלול ההכשרה של לוחם בסיירת נח"ל אורך כשנה וחודשיים וכולל בין היתר טירונות בבא"ח נח"ל, אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים, צניחה, סיור. בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.
מפקדי הסיירת: מיכה מרגלית, עופר שפרן, מושיק טל, אורן דומפרוכט, שמעון כהן, יוסי מורז, אבי אורטל, דרור פלטין, דני סטפלטון, אייל וייס, אמיר אבולעפיה, חן ליבני, חזקי מלאכי, שי אלבז[9], חנן איסרוביץ', דן גולדפוס[10], רן ורדי, ברק רובין[11], יואב כצנלסון[12], אביב דורות, אריק מויאל, אלי גינזבורג, עמוס שור, חגי ברח"ד, עודד בן-צור, בנצי גלעד.
פלחה"ן נח"ל (ספיר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלוגה החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של הנח"ל הוקמה, באוגוסט 1992. כפלוגת חי"ר מקצועית העוסקת בחבלה, מיקוש, והנדסה קרבית, בחטיבת הנח"ל. המחזור הראשון הגיע מהבא"ח לבית ליד, מקום מושבה של היחידה מראשית ימיה, מימי הקמת היחידה השתתפו לוחמיה בפעילות מבצעית רבה, ברחבי אזור יהודה ושומרון, רצועת עזה, וגזרת לבנון, בזמן שהיית צה"ל ברצועת הביטחון, בימי האינתיפאדה השנייה, ובמלחמת לבנון השנייה, בזמן מבצע עופרת יצוקה חטיבת הנח"ל ובכללה הפלחה"ן תפסו קו בגבול הצפון, בשנת 2001 הוקם גדס"ר הנח"ל, והפלחה"ן שולבה בתוכו, וחדלה להיות יחידה עצמאית. בזמן שהיית צה"ל ברצועת הביטחון תפסה הפלחה"ן בדרך קבע את מוצב דלעת, במוצב זה ובדרך אליו נהרגו לוחמים רבים מהפלוגה, בין השאר באסון המסוקים.
בין מפקדי הפלחה"ן נמנים: חזקי מלאכי, יוחאי בן ישי, יאיר ברקת, אביב רשף, אבי דהן, ישראל שומר, גידי אליאסטם, שגיא מרדכי, יצחק חורי, לירון פוקס, עוז משולם.
פלנ"ט נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלוגת הנ"ט (פלנ"ט) הוקמה ב-1991, כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים. ועסקה רבות בפעילות מבצעית יזומה ובט"ש באזור יהודה ושומרון ובגבול הצפון. ב-2001 חדלה להיות יחידה עצמאית ושולבה בגדוד הסיור שהוקם אז.
במהלך מבצע צוק איתן, פעלה הפלוגה בעומק העיירה בית חאנון והרגה עשרות ממחבלי החמאס. לאחר כמה ימי לחימה, נהרג בקרבות קשים לוחם היחידה, סגן רועי פלס.
בין מפקדי הפלנ"ט נמנים: חן ליבני, עוז שנהב, דורון מור יוסף, יהודה פוקס, ערן ניב, ערן מקוב, רן כהנא, אלעד אופשטיין, שרון אסמן, ג'קי בן יקר, יוגב בר ששת, שגיא ברוך, שניר הראל, עומרי יועץ, אלעד טהורי, גיל ורנר, איתן גלעד, עידו שעיה, אלירן בוחבוט.
בא"ח נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) נח"ל, הוא בסיס האימונים החטיבתי, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת הנח"ל. הבא"ח שוכן בתל ערד. עד שנת 1993 התאמנו טירוני הנח"ל במחנה 80 טרם עלייתם לחטיבה, ב-1993 הועברו הטירונים לתל ערד, שם הוקם בא"ח 908 שפעל תחת פיקוד הנח"ל, בשנת 1997 בסיס טירונים ואימון מתקדם (908) עובר מפיקוד הנח"ל, ומוכפף לפיקוד חטיבת הנח"לושמו שונה לבא"ח נח"ל (933). בבסיס מתקיימים הכשרת טירונים, אימון בסיסי, ואימון מתקדם, של לוחמי חטיבת הנח"ל, טירוני יחידת שלדג, טירוני שייטת 13, טירוני פלס"ר 401, טירוני אריות הירדן, טירוניות עוקץ, תומכי לחימה ועוד.. בנוסף מתקיימת בבסיס הכנה לקק"צ והכנה למכים. אחת למחזור מתקימות במקום גדנאות .
ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כארבעה חודשים וחצי (בבסיס נחל-קריות). בסוף האימון המתקדם, לאחר שבוע מסכם הכולל תרגילי פלוגה בשטח פתוח ובשטח בנוי, ומסע למצדה - מקבלים הלוחמים את סיכת הלוחם, שמסמלת את עלייתם לגדודים ולתחילת הפעילות המבצעית.
לוחמי גדוד הסיור עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוט"ר (הסיירת) ולו"ז (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"ק - חפ"ק מח"ט, פלס"ר - מודיעין, סיור ולחימה בשטח אויב, פלנ"ט - הפעלת טילי נ"ט, פלחה"ן - מיקוש וחבלה. כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, אימוני קרב מגע רבים ואימוני לוחמה.
מפקדי הבא"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| דרור פלטין | 1997 - 1999 | לימים מפקד מרכז הטסה והכשרות מיוחדות |
| ירון בוים | 1999 - 2001 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
| יוחאי בן ישי | 2001 - 2003 | |
| אשר בן לולו | 2003 - 2005 | לימים מפקד חטיבת כפיר |
| נוחי מנדל | 2005 - 2007 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| יאיר ברקת | 2007 - 2009 | |
| רן כהנא | 2009 - 2011 | לימים סגן מפקד מל"י |
| ישראל שומר | 2011 - 2013 | לימים מפקד חטיבת בנימין |
| רועי שטרית | 2013 - 2015 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| מני ליברטי | 2015 - היום |
נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנשק האישי של חיילי חטיבת הנח"ל הוא התבור על גרסאותיו, בעיקר מיקרו-תבור אך גם תבור-קומנדו CTAR-21 ותבור-מטול GTAR-21. נשקם כולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M24 וברק (HTR 2000), מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 ומטאדור, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג, מקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ ומרגמה 60 מ"מ מתוצרת סולתם.
כמו כן, החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 על שלל תצורותיהם ובג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה" ו"האמר".
בשנת 2011 עברה החטיבה לשימוש ברוס"ר מדגם תבור קומנדו, כחלק ממעבר של כלל חטיבות החי"ר בצה"ל לשימוש בנשק זה.
.jpg)
צבע הכומתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבע הכומתה ירוק בהיר. הסמח"ט הראשון של הנח"ל, שלמה אלון, מספר שהיו מספר אופציות לכומתה. צהוב נפסל, עקב חשש שהחיילים יכונו "חרציות", כתום נפסל עקב טענה שהחיילים יכונו "שפנים". ההחלטה להעניק לנח"ל כומתה משלה הוכרעה רק ביוני 1988. עד אז היו הלוחמים בעלי כומתות שחורות. לאנשי החטיבה היו שלושה קריטריונים לצבע הכומתה שלהם: שלא תהיה כומתה דומה לה בצה"ל, שהצבע לא ידהה ושהוא יתאים לגוון של מדי הזית ולרקע האדום של הסיכה. בסופו של דבר נבחר גוון ירוק בהיר עקב זיקתו ליסודות החטיבה של חקלאות ושל התיישבות.[13]
פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז הקמתה, בשנת 1982, הוצבו גדודי החטיבה ויחידותיה באופן שוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון ובזירות לחימה שונות ומגוונות.
בעבר ספגה החטיבה גם כישלונות מבצעיים דוגמת שביית חייליה ללא קרב (1982) וליל הגלשונים (1987), אך בהמשך החטיבה זכתה להערכה רבה לאור הפעילות המבצעית ביהודה ושומרון ובעיקר בגזרות הערים חברון (בה פעלה החטיבה בצורה אינטנסיבית, ופגעה קשות בתשתית החמאס והג'יהאד האיסלאמי המקומיות), בית לחם וג'נין. גדוד גרניט (932) זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי מבצע חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. גדוד הסיורשל הנח"ל זכה בצל"ש מפקד פיקוד. בעקבות כך עלה הביקוש לשירות בחטיבה.
ב-1997 שכלו יחידות החה"ן והעורב שני צוותי-לוחמים במה שנודע כאסון הצבאי הגדול ביותר במדינת ישראל ובהיסטוריה של צה"ל[דרוש מקור], אסון המסוקים. החטיבה השתתפה בפינוי דרום לבנון, ויחידת החבלה שלה (הפלחה"ן) אף פוצצה את מוצב הבופור עם עזיבתו.
באינתיפאדה השנייה פעלה החטיבה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים ברחבי יהודה ושומרון כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני תחת פיקודם של המח"טים גולן,[14] תיבון ונומה. ב-2003 ו-2004 פעלה בגזרת חברון והובילה, ביחד עם הימ"מ, השב"כ וחיל ההנדסה הקרבית, את המצוד אחרי בכירי טרור ומחבלים מהחמאס (בעיקר מחמולת קוואסמה) ומהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
במלחמת לבנון השנייה פעלו כל כוחות החטיבה בדרום לבנון, תוך התמקדות בגזרה המזרחית- תחת פיקוד עוצבת הפלדה. בעיצומה של הלחימה כבש גדוד 931 את הכפר ע'נדוריה במסגרת הקרב בסלוקי תוך חיפוי על כח שריון שהיה צריך לעבור את נחל הסלוקי. הגדוד זוכה לשבחים רבים על התפקוד בלחימה הקשה. החטיבה שכלה ארבעה מלוחמיה. על חלקם בלחימה זכו לוחמים מהנח"ל בעיטור העוז, עיטור המופת ו-7 צל"שים.[15]
במבצע צוק איתן לקחה חטיבת הנח"ל, ביחד עם חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני וחטיבת גבעתי, חלק בתמרון הקרקעי ברצועת עזה שנועד להשמדת מנהרות לחימה ברצועת עזה. ב-17 ביולי עם הכניסה הרישמית הראשונה ללחימה פשטה חטיבת הנח"ל על העיירה בית חאנון שבצפון רצועת עזה. לאחר חילופי אש רבים נהרג החלל הראשון במבצע, סמ"ר איתן ברק לוחם בחטיבת הנח"ל גדוד 931 (שחם) מירי כוחותינו לאחר שבוצע ירי מאג מתוך טנק של כוח שריון. בקרבות הקשים בבית חאנון חיסל גדוד 931 של הנח"ל חוליות רבות של מחבלי חמאס, ביניהם גם מהכוחות המיוחדים של הארגון. בערב שבת 27 ביולי יצא כוח של הפלוגה המבצעית מגדוד 931 בסיוע כוח יהל"ם וכוח מיחידת עוקץ לפשיטה נרחבת. במהלך הפשיטה נתקל הכוח בחוליית חמאס בת 18 מחבלים, אותם הרג הכוח בחילופי אש ארוכים. במהלך הקרב נהרגו אברהם גרינצויג (שזכה לצל"ש אלוף הפיקוד על תפקודו בקרב) וגל בסון, לוחם ביחידת יהל"ם. הקרב בבית חאנון שנחשב לקרב המורכב והקשה במבצע[דרוש מקור] הסתיים ביציאתם של כוחות הנח"ל מהעיירה ובסיום הלחימה הקרקעית.
- מחיר מיוחד להזמנות קבוצתיות
- יצירת מדבקות בהזמנה אישית
- ניתן לבצע משלוחים לחו"ל (בתשלום)
- בקניית 10 יחידות
2 יחידות מתנה! 
